פסק-דין בתיק ב"ל 18900-01-12

1.         בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 13/12/11 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי לא חלה החמרה במצבו של המערער, ונכותו נותרה בשיעור 10% ("ההחלטה").

2.         לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

לאור זאת ייבחן הערעור דנן :

א.         התייחסות הוועדה להחלטת ועדת הנכות

3.         לטענת המערער, היה מקום שהוועדה תתייחס לקביעת הוועדה הרפואית בענף נכות כללית, וזאת לאור הפערים בין שיעורי הנכות שנקבעו בשתי הוועדות.

4.         בעניין זה מקובלת עלי טענת המשיב לפיה אין פגם בהחלטת הוועדה השונה מהחלטת ועדה רפואית לעניין נכות כללית, שכן קביעה רפואית לעניין נכות כללית אינה מחייבת ועדה רפואית לעניין נכות בעבודה, לאור השוני במהות ההחלטה (דב"ע נג/ 25- 01 נאור גזמאווי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 70). זאת ועוד: עיון בפרוטוקול הוועדה מלמד כי תיק הנכות הכללית עמד בפני הוועדה, ומכאן שאף עיינה בו, הגם שלא התייחסה להחלטתה של ועדת הנכות.

למעלה מכך: עיון בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעניין נכות כללית מיום 11/7/10, מעלה כי הוענקו למערער 30% נכות בגין פגימה בגבו. אלא שהחלטת הוועדה הרפואית לעניין נכות כללית ניתנה עוד בטרם ניתנה ההחלטה של הוועדה הרפואית לעררים הקודמת שדנה בהליך ההחמרה, ביום 18/11/10. הוועדה נשוא הערעור דנן ממילא לא נדרשת להתייחס למסמכים הקודמים למועד התכנסות הוועדה הקודמת, ועליה לבחון את מצבו של המערער ממועד ההחלטה החלוטה האחרונה ועד למועד התכנסותה.

לאור כל האמור, דין הערעור להידחות בעניין זה.

ב.         הבדיקה הקלינית

5.         המערער מוסיף וטוען כי נערכה בדיקה אורטופדית חסרה ביותר, משלא נבדק טווח תנועות הגב באופן מלא.

6.         עיון בפרוטוקול מעלה כי ביום 13/12/11 ערכה הוועדה בדיקה קלינית מפורטת שממצאיה כללו, בין היתר, העדר סימני דלדול בשרירי הגפיים התחתונות; החזרים תקינים ושווים; כוח גס ותחושה שמורים; תנועות עמוד שדרה מותני ללא הגבלה; יישור מלא עם תנועה סיבובית תקינה. הוועדה אף בחנה תוצאות בדיקתMRI  מיום 26/4/11 ובדיקת CT מיום 18/2/09. לאור כל אלה, ולאחר שעיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה, קבעה הוועדה כי אין עדות להחמרת מצב ודחתה את הערר. זוהי קביעה רפואית מובהקת, מנומקת היטב, הנסמכת על בדיקה קלינית מפורטת. טענת המערער בדבר סוג הבדיקה שהיה על הוועדה לערוך היא טענה רפואית שאין לקבל. שאלה זו - של סוג הבדיקות שעל הוועדה לערוך כדי להגיע לממצאיה - היא שאלה רפואית המסורה לשיקול דעת הוועדה ובית הדין לא יתערב בה. משכך, הטענה נדחית.

ג.          התייחסות הוועדה לבדיקות הדמיה

7.         לטענת המערער, הוועדה לא השוותה בין בדיקת CT מיום 18/2/09 לבין בדיקת MRI מיום 26/4/11, והסתפקה בציטוט סיכום הבדיקה. לפי הטענה, לאור השוני בממצאים ולאור העובדה שהפענוח נערך על ידי אותו רופא, היה על הוועדה לבצע השוואה עצמאית משלה.

8.         השאלה כיצד הוועדה מתייחסת לבדיקות שהונחו בפניה, וכיצד היא מפרשת את ממצאיהן, הינה שאלה שברפואה, ובית הדין אינו מוסמך להתערב בה. יתרה מזאת: המערער לא העלה בפני הוועדה, כעולה מנימוקי הערר, כל טענה בדבר פגם בפענוח הבדיקות. לפיכך, לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה בנקודה זו, והטענה נדחית.

ד.         התייחסות הוועדה למסמכים רפואיים

9.         המערער טוען עוד, כי הוועדה התעלמה משלושה ניתוחים שעבר המערער בגבו, כאשר הכרטיס הרפואי לא עמד בפניה. נטען גם שהוועדה לא התייחסה לאמור במכתבו של ד"ר וקים.

לטענת המשיב, הוועדה התייחסה לשלושת הניתוחים שעבר המערער בגבו; בפני הוועדה הונח סיכום התיק הרפואי על ידי רופא המשפחה, ובו סיכום התלונות והטיפולים.

10.        עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי בפני הוועדה עמדו שלל מסמכים רפואיים, כמפורט בסעיף 12 לדו"ח הוועדה, כמו גם מכתביו של המערער מיום 9/10/11 ומיום 16/10/11, אישור מרופא משפחה וכן דף תלונות שהמערער מסר לוועדה במועד ישיבתה. לאור האמור, אין לומר שבפני הוועדה לא עמד מידע רפואי רלוונטי ועדכני. המערער גם לא הצביע על מסמך מהותי שצריך היה לעמוד בפני הוועדה והיא לא נתנה דעתה עליו.

אשר למכתבו של ד"ר וקים מיום 28/8/11, יובהר כי המסמך עמד בפני הוועדה, כפי שצוין בסעיף 12 לדו"ח הוועדה. זאת ועוד, אין מדובר בחוות דעת רפואית המחייבת התייחסות מפורטת. מכתב הערעור עולה שמדובר במסמך המפרט את הטיפולים שעבר המערער, וצוין כי המערער סובל מכאבי גב. משההיסטוריה הרפואית של המערער עמדה בפני הוועדה, ומשעה שכאבים כשלעצמם אינם מזכים בנכות, אין מקום לחייב את הוועדה להתייחס מפורשות למסמך זה.